5 סיבות לשימוש בקוד פתוח בלמידה

למרות שיש כאלו שעדיין לא מוכנים לשקול אפילו שימוש בטכנולוגיות קוד פתוח בהקשר עסקי, מניסיוננו, המגמה הכללית השתנה באופן גורף ממדוע לנו לעשות זאת? ללמה שלא נעשה זאת? דבר זה נכון גם בארגונים עסקיים וגם בגופים ממשלתיים.

הסתכלו סביבכם. רבים הסיכויים שאתם כבר משתמשים בטכנולוגיות קוד פתוח במשרד בצורה כזו או אחרת: לינוקס הוא חלופה נפוצה למערכת ההפעלה חלונות, ותוכנת Open Office בקוד פתוח מהווה אלטרנטיבה לאופיס של מיקרוסופט.

כמה מכם משתמשים בטלפון חכם עם מערכת ההפעלה אנדרואיד? דפדפן פיירפוקס? ותוכנות חינמיות כגון SugarCRM, GIMP וכלים רבים נוספים.

אם אתם עדיין לא משוכנעים, הנה 5 סיבות לכך שקוד פתוח הוא טוב לארגונים וללמידה, ושאתם צריכים להתחיל לחשוב על כך…

1. עלות

פעמים רבות השיקול העיקרי בבחירת פתרונות וטכנולוגיות למידה הוא עלות. טכנולוגיות קוד פתוח מציעות אלטרנטיבה חסכונית למערכות סגורות, בפרט כאשר שוקלים צמיחה והרחבה של השימוש וכמות המשתמשים.

זה נובע במידה רבה מהעובדה שבפתרון מבוסס קוד פתוח שאתם משלמים עבור שירותים מספק שתומך בפתרון, ולא עבור הקוד עצמו. בנוסף, אין עלויות שימוש למשתמש, כל שנה מחדש. כאשר תקציבי הלמידה ומערכות המידע מצטמצמים, חיוני לקבל יותר עבור פחות עלות.

העבודה שעשינו עם חברת Tesco היא דוגמא מעולה לחסכון בעלויות שניתן להשיג על ידי שימוש בפלטפורמת למידה בקוד פתוח, Totara (רמז: מדובר בחסכון של יותר ממיליון ליש"ט).

אבל לא מדובר רק בארגוניים עסקיים שיכולים ליהנות מכך. בבריטניה, הממשלה מחייבת כעת שימוש בטכנולוגיות קוד פתוח, ומצהירה ש‘קוד פתוח, סטנדרטים  פתוחים, הם חלק מתכנית פעולה ממשלתית:

"החלטות רכש ייעשו על בסיס הערך עבור הכסף של הפתרון ברמה העסקית, כשיש לקחת בחשבון את עלות הבעלות הכוללת לאורך כל חיי הפתרון, כולל עלויות יציאה ומעבר.”

“כאשר אין הבדל משמעותי בעלות בין קוד פתוח לקוד שאינו פתוח, יש לבחור קוד פתוח על בסיס הגמישות הרבה יותר המובנית בעצם מהותו.”

2. חופש בחירה

אין ספק שכבר חוויתם זאת בעבר. הקדשתם זמן רב בתהליך המכרז, בבחירת שותף/פתרון והובלת תהליך יישום והטמעה ארוך, ואז גיליתם שלמרות שהתוכנה היא טובה ביסודה, השותף שבחרתם לעבוד איתו משדר בגל אחר לגמרי מכם.

בטכנולוגיות קוד פתוח, זה לא נקודה כובלת. אם אינכם מסתדרים אם הספק, אתם חופשיים להמשיך להשתמש בפתרון בעצמכם, ואף לבנות יכולות פנימיות לניהולו, או למצוא שותף חלופי.

לא זו בלבד שהגישה הפתוחה לקוד עצמו עוזרת לשוק כולו (בכך שהיא מובילה לחדשנות רבה יותר), היא גם מאפשרת לפיתוחו על ידי יכולת לתת מענה לצרכים ארגוניים בגדלים והיקפים שונים.

זה נכון גם לגבי הפתרונות המבוססים על Totara ועל Adapt. למרות שאנחנו ב-Kineo ממוקדים במענה לארגונים עסקיים, ביצירת פתרונות למידה מותאמים, ובשירותי ייעוץ ויישום נלווים לסיוע הצלחת הארגון, קיים החופש להשתמש בטכנולוגיות לארגונים אקדמיים, ארגונים קטנים, וחברות שונות לפי הצרכים השונים.

הטיפ שלנו? לכו תמיד עם שותף שמתאים ביותר לצרכים שלכם: כזה שיש לו התאמה לתרבות של החברה שלכם ויש לו ניסיון וחדשנות לעבוד בשיתוף עמכם לאורך זמן, ולא רק בפרוייקט חד פעמי. אחרי הכל, מה שחשוב זה עיצוב חוויות למידה ופתרונות משמעותיים, ולא התוכנה שעליה הפתרון יושב.

3. יציבות והמשכיות

אז נדמה לכם שבטוח יותר ללכת עם ‘השמות הגדולים’ של טכנולוגיה בקוד סגור? חשבו על מה שהתרחש בעולם טכנולוגיות הלמידה בעשור האחרון. אחת הבעיות הגדולות ביותר עם קוד סגור היא שהתמיכה והפיתוח שלהם מפסיקים, או שחברת האם שלהם נרכשת, או גרוע מכך, פושטת את הרגל.

פרוייקטי קוד פתוח הם בעלי תכניות פיתוח ארוכות טווח ואינם תלויים בספק כזה או אחר - כלומר התוכנה היא בחירה בטוחה יותר בטווח הארוך מכיוון שיאנכם שמים את כל הביצים בסל אחד: עם השותף איתו אתם עובדים יפסיק לתמוך בפתרון או להתקיים, תמיד תהיה חברה אחרת שתוכל לקחת את מקומו ולהמשיך מאותה נקודה.

Adapt ו-Totara שניהם נהנים קהילת מפתחים ומשתמשים רחבה, שמחזקת ומבטיחה את המשך הצמיחה והתמיכה בהם.

4. גמישות

ההגבלה באפשרויות ההתאמה היא אחת התלונות הנפוצות על תוכנות שאינן קוד פתוח: לא זו בלבד שאתם מוגבלים בבחירת שותף, אתם גם מוגבלים לפתרונות הקיימים במערכת שהם או מנופחים ביכולות שאינן רלוונטיות לכם, או גרוע מכך - אינם מתאימים למטרות שלכם או חסרים יכולות מרכזיות החשובות לכם.

עם פתרונות קודם פתוח, ניתן להתאים את הפתרון לליבה של הצרכים הארגוניים והעסקיים שלכם. אם יש לכם יכולות פנימיות, ייתכן שתוכלו אפילו לעשות זאת בעצמכם בכוחות פנימיים. לרוב גם יש קהילת מפתחים, שמאפשרת שיתוף בין מפתחים שונים.

פתרונות בקוד סגור אינן מאפשרים שיתוף בתהליך הפיתוח: הכלי הוא הכלי, במקרה הטוב לא מעודדים התאמות, או שכלל לא מאפשרים זאת.

פורטל הידע של סוני אירופה הוא דוגמא מעולה לשימוש בטכנולוגיות קוד פתוח לספק פורטל למידה ממותג, מותאם לצרכים שמספק למבקרים בו חוויה מעולה וגמישות רבה מצד אלו שמנהלים את האתר.

5. אבטחת מידע

יש מיתוס עתיק יומין שמסיבה כזו או אחרת, קוד פתוח אינו מאובטח. אבל חלק מתפיסה מוטעית זו נובעת בעיקר מהתוכנה עצמה, בעוד האמת היא שהמשקל העיקרי של אבטחת מידע הוא על רמת האבטחה של פתרון האירוח והשרת עליו התוכנה מותקנת (גם היא קוד פתוח וגם היא קוד סגור).

אבל טכנולוגיות קוד פתוח משמשות באופן נרחב במגוון רשויות ממשלתיות - אפילו ארגון הביון האמריקאי  CIA משתמש ב-Moodle – ותוכנות קוד פתוח פעמים רבות עוברות את מבחני אבטחת המידע הקפדניים ביותר, וזוכים לחיזוק עקב פיתוחים של הקהילה כולה ולא רק של צוות פיתוח בודד.

Linus' Law, שקרוי על שם Linus Torvalds (היוצר של לינוקס) תומך בכך: : "בהניתן מספיק זוגות עיניים, הבאגים יהיו שטחיים."

פרוייקטי קוד פתוח כגון Adapt או Totara פועלים על פי שיטות ועקרונות שמבטיחים גרסאות יציבות, באיכות גבוהה, מעבר לקהילת המפתחים בלבד, מה שמבטיח א�� יציבות הקוד עבור משתמשי הקצה.

להתחיל עם טכנולוגיות קוד פתוח

עבר זמן רב מאז אנו התחלנו לדבר על טכנולוגיות קוד פתוח לראשונה עם Moodle LMS (מערכת ניהול הלמידה הפופולארית ביותר בעולם) אי שם בשנת 2006. מאז הגיע החיבוק של עקרונות הקוד הפתוח, ובפרט עם השקת מערכת Totara LMS בשנת 2011, ובזמן האחרון גם עם פלטפורמת פיתוח תוצרי הלמידה Adapt בינואר 2014. אנחנו גם עובדים עם לקוחות שלנו על מנת להביא את טכנולוגיית Open Badges לתוך Totara, הודות למענק מאת Mozilla.

אז, כיצד אנו יכולים לעזור לכם? רוצים לראות כיצד מערכות ניהול למידה ולומדות מבוססי קוד פתוח יכולים לשנות את פני הארגון שלכם? נשמח לעזור לכם. שלחו לנו הודעה בעזרת טופס יצירת הקשר או שלחו מייל לצוות המומחים שלנו.

 
 
הוסיפו את התגובה שלכם...